גלגולו של מבנה

 

 

נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֶּטוֹן וּמֶלֶט

וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבָדֵי גַּנִּים,

עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת

הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים.

(מתוך שִׁיר בׂקֶר של נתן אלתרמן, שנכתב במקור לסרט "לחיים חדשים" שהפיקה קרן-היסוד בשנת 1934. השיר – שיר אהבה למולדת – נודע, בין השאר, גם כמייצג של פרויקט "בניין הארץ" בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, שכלל בניית שיכוני עולים והקמת קיבוצי ספר ומושבי עולים).

◊

במהלך השנים נבנו בקיבוץ בחן מבנים שונים, למטרות שונות. מבנים רבים שרדו את פגעי הזמן, אך חלקם נמחקו מעל פני האדמה.

ישנם מבנים שעומדים על תילם עד היום ומשמשים לייעודם המקורי (גם אם חלקם עברו שיפוצים ו/או שינויים), לעומתם אפשר למצוא מבנים שהוקמו למטרה מסוימת ובחלוף הזמן שינו את ייעודם.

בתצוגה הנוכחית נציג מספר מבנים קיימים שבמהלך השנים שינו את ייעודם.

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

1. מחסן תערובת

[לפי השטח בשנת 2014: רח' זית פינת רחוב תמר (בשול הדרומי של רח' זית, בפינה בה עומד טרקטור, בואך האזור בו היתה הרפת)]

החזית המערבית של המבנה (צילום: צבי טרלובסקי, 2012)

לדברי ותיקי הקיבוץ, נבנה בשנות השישים של המאה העשרים. ייעודו היה לשמש מחסן לקש, חציר ותערובת להאכלת הפרות. בשנים ההן, המבנה שימש גם לעריכת סדר פסח, בהעדר מבנה בגודל מתאים שיוכל להכיל את כל אוכלוסיית הקיבוץ ואורחיהם.

סדר פסח 1966

בהמשך שימש המבנה כאכסניה לנגריה, שסיפקה שירותים לענפי הקיבוץ ואפשרה לחברים, במועדים קבועים, לעבוד במקום ולבנות לעצמם רהיטים לבתיהם.

מאוחר יותר שכן בו מפעל התבלינים שהקיבוץ הקים. הצמחים גודלו בשדות הקיבוץ ובמפעל בוצעו הייבוש, הניפוי והאריזה.

מפעל התבלינים

בשנות השמונים של המאה העשרים פעלה במקום סדנת אמנויות, מקום בו ילדים ונערים בגילאי בית ספר עסקו ביצירה בשעות הפנאי שלהם. במקום התקיימו חוגים לחברי הקיבוץ ולהורי החברים שהתגוררו בקיבוץ [הורי החברים נקראו בתחילת הדרך "הורים" ובהמשך, כאשר נולדו בני הקיבוץ, התחילו להיקרא  "סבים"]. אחת הדמויות הכי מזוהות עם המקום היתה שובל (אז אטל) קדר ז"ל, ששימשה כמדריכת אמנויות.

ראיון עם אטל קדר, פורסם ב"במשלט" (עלון קיבוץ בחן) ב-12/1984 [עמוד 1 מתוך 5]

ראיון עם אטל קדר [עמוד 2 מתוך 5]

ראיון עם אטל קדר [עמוד 3 מתוך 5]

ראיון עם אטל קדר [עמוד 4 מתוך 5]

ראיון עם אטל קדר [עמוד 5 מתוך 5]

כשהקיבוץ רכש את מפעל תחכום ליצור מבלטים וכבישת מוצרים, חלק מהמפעל שכן במבנה.

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

2. מחסן ביצים

[לפי השטח בשנת 2014: דרומית לרח' זית ובמקביל לו בקצה המזרחי של אזור המבנים ששימשו כלולים, מאחורי המקום בו היה "תחכום" (ראה מבנה מס' 3)]

המקום בו שכן מחסן הביצים (צילום: צבי טרלובסקי, 2012)

שכבות ההיסטוריה על שער מחסן הביצים (צילום: צבי טרלובסקי, 2012)

לדברי ותיקי הקיבוץ, נבנה בסוף שנות החמישים של המאה העשרים. הלולן היה אוסף את הביצים מהלולים ומעביר למחסן, בו היו מנקים וממיינים אותן. אחת הדמויות הכי מזוהות עם המקום היה סבא לייבל סימינובסקי ז"ל (אבא של חנה מילמן ואסתר סופר). הביצים נלקחו לתנובה ולעתים נוצלה נסיעה של ממלא תפקיד לעיר, על-מנת להוביל אותן. במהלך שנות השבעים של המאה העשרים המחסן נסגר.

לול ממנו נאספו הביצים לטיפול במחסן [תצלום מהעבר, הלול לא פועל יותר]

מכונה למיון ביצים שפעלה במחסן [בתחילת הדרך המיון היה ידני]

סבא אלברג בעבודתו במחסן הביצים

לאחר מכן המקום אכסן את הנגריה וכשנפתח בבחן המפעל תחכום, מבנה זה היה חלק מהמבנים ששימשו אותו.

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

3. מפות

[לפי השטח בשנת 2014: רח' זית (בשול הדרומי של הרחוב), בואך פינת רח' תאנה]

המקום בו שכן מפעל המפות (צילום: צבי טרלובסקי, 2014)

קיבוץ בחן היה שותף זוטר במפעל "העוגנפלסט" (פיתוח וייצור מוצרי P.V.C.) שבקיבוץ העוגן וחברים מבחן נסעו יום-יום לעבודה במפעל. המפעל מייצר מגוון רחב של מוצרים ואחד מהם הוא מפות שולחן. בשלב מסוים החליט המפעל להקים מבנה בבחן, אליו יישלחו גלילי יריעות הפלסטיק לייצור מפות על-מנת לבצע בו את החיתוך, התפירה, הקיפול והאריזה של המפות. הדבר סיפק עבודה לחברות בבחן.

כשהקיבוץ רכש את מפעל תחכום ליצור מבלטים וכבישת מוצרים, חלק מרכזי מהמפעל שכן במבנה.

המקום בו פעל מפעל "תחכום" (צילום: צבי טרלובסקי, 2014)

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

4. מחסן בגדים חדש

[לפי השטח בשנת 2014: בשביל המקשר בין רח' זית למבנה בו תאי הדואר (המבנה ששימש כחדר האוכל) בקרבת המדשאה הגדולה וגן המשחקים]

המבנה בו שכן מחסן הבגדים (צילום: צבי טרלובסקי, 2014)

מחסן הבגדים [ראה תצוגה "מספר הכביסה"]פעל במבנה קטן ליד המכבסה (ראה בהמשך מס' 6).

כשהמבנים ששימשו למחסן הבגדים ולמחסן בגדי הילדים הפסיקו לתת מענה לצרכים, נבנה מבנה חדש, בעל שתי קומות.

כך נראה המבנה

מחסן הבגדים פעל בקומה העליונה של המבנה, כשהכניסה לקומה זו היא מרח' שקד, בואך רח' זית.

הכניסה למקום בו פעל מחסן הבגדים (צילום: צבי טרלובסקי, 2014)

בהמשך, כשנסגר מחסן הבגדים, המקום הושכר ל"די.בי פלסט".

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

5. מחסן ילדים חדש

[לפי השטח בשנת 2014: בשביל המקשר בין רח' זית למבנה בו תאי הדואר]

כך נראה המבנה

הפונקציות השונות של מחסן בגדי הילדים (בפי החברים: מחסן ילדים, [ראה תצוגה "מספר הכביסה"]) פעלו במספר צריפים (לפי השטח בשנת 2014: כלל הצריפים, מאז הקמת הקיבוץ, לרבות אלה שבהמשך שימשו למחסן הילדים, היו ממוקמים בשטח שנתחם ע"י רח' שקד מפינת אלון עד פינת זית, ורח' זית מפינת שקד עד פינת תאנה).

כשנבנה המבנה החדש למחסן הבגדים, עבר מחסן הילדים לקומה התחתונה, כשהכניסה לקומה זו היא דרך השביל המקשר בין רח' זית למבנה בו תאי הדואר (המבנה ששימש כחדר האוכל).

הקומה היתה מחולקת לחדרים ובאחד מהם פעל בית מלאכה לבובות, בו נתפרו בובות בד למכירה.

המבנה בו שכן מחסן הילדים

בהמשך פעל באחד החדרים מפעל וחנות "בקי" ליצור בגדי טריקו ופוטר.

כשהצטמצמה הפעילות של מחסן הילדים, הוקצה לו שטח בקומה העליונה של המבנה ובקומה התחתונה התחיל לפעול הכלבו, תחילה ע"י הקיבוץ ובהמשך ע"י גורמים פרטיים.

כאן היתה הכניסה למחסן הילדים, היום זאת הכניסה לכלבו (צילום: צבי טרלובסקי, 2014)

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

6. מחסן בגדים ישן

[לפי השטח בשנת 2014: המבנה שברחוב שקד פינת רחוב זית]

המקום בו שכן מחסן הבגדים הישן (צילום: צבי טרלובסקי, 2012)

המבנה, בסמוך למכבסה, שימש כמחסן בגדים ובו בוצע הטיפול בבגדי החברים לאחר הכביסה [ראה תצוגה "מספר הכביסה"].

גיהוץ בגדים במחסן הישן

בשנים הראשונות שימש חלל זה גם כמקום התכנסות לחגיגת פורים ולחתונות. כך, בשנת 1964 הוגשה במקום הארוחה בחתונתם של רחל ושלמה הלפר.

בהמשך שימש המבנה למפות עד אשר נבנה המבנה החדש עבור המפות (ראה מס' 3).

תקופה מסוימת, כשמחסן הבגדים פעל כבר במשכנו החדש, התבצע במחסן הישן גיהוץ הבגדים וכשהמכבסה ומחסן הבגדים התחילו לתת שירות, בנוסף לאוכלוסיית המקום, לגורמים מחוץ לקיבוץ, עבודת-חוץ התבצע במבנה זה.

לאחר מכן המקום הושכר ל"יאלו".

כאן היתה הכניסה למחסן הבגדים הישן (צילום: צבי טרלובסקי, 2014)

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

7. מקלחת ציבורית

[לפי השטח בשנת 2014: בית תינוקות שקד, ללא תוספת החדר לכיוון בית הכנסת]

המקום בו שכנה המקלחת הציבורית (צילום: צבי טרלובסקי, 2014)

מוסד מוכר בשנים הראשונות של הקיבוץ. תחילה, התרחצו חברי הקיבוץ במבנה עשוי מפח, ללא מים חמים זורמים. בהמשך נבנה המבנה הזה, מחולק לשני אגפים (לחברות ולחברים) עם מים חמים זורמים, ספסלים ומדפים לבגדים.

מלבד היות המקום היחיד לרחצה עבור האוכלוסייה הבוגרת, מילאה המקלחת תפקיד חשוב במפגש חברתי של חברים וחברות (כל קבוצה בנפרד), החלפת אינפורמציה ורכילויות ופיתוח קול בשירה בציבור של כל המתרחצים.

במבט אל המבנה מרח' שקד, בצד שמאל היה אגף החברים ובצד ימין אגף החברות.

על גג המבנה היה מונח צופר שהופעל ידנית ע"י סיבוב של ידית (מנואלה) בכל עת שהתרחש אירוע ביטחוני.

המבנה בו שכנה המקלחת הציבורית

במרוצת הזמן נבנו שירותים ומקלחות בבתי החברים [דרך אגב, מקום המגורים של החבר, בין אם של יחיד ובין אם של משפחה, נקרא בפי החברים "חדר", גם כשהיה מדובר בדירה בת 2 חדרים עם שירותים ומקלחת. ה"בית" היה הקיבוץ וחלק מהפונקציות שהיום מתקיימות בבית הפרטי, התקיימו במקומות ציבוריים: מטבח, חדר אוכל, מכבסה ועוד].

הספר שהגיע לקיבוץ מדי חודש עבד במקום. בנקודה מסוימת בציר הזמן פעל במבנה הכלבו ובהמשך מכון יופי (שירותי מספרה, קוסמטיקה ופדיקור).

כשמערכת החינוך לגיל הרך התחילה לספק שירות לישובי הסביבה והצרכים גדלו, המבנה שופץ בשנת 2008 והתווסף לו חדר (לכיוון המקום בו עומד היום בית הכנסת) על-מנת להתאימו לשמש כבית תינוקות.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

8. בית הצרפתים

[לפי השטח בשנת 2014: רח' שקד בין רח' תמר לרח' דקל]

בית הצרפתים, מבט מהרחוב (צילום: צבי טרלובסקי, 2014)

נבנה במטרה לשמש אכסניה לנוער מצרפת שהגיע לארץ לשנת שרות. בקומה התחתונה היו חדרי מגורים ובקומה העליונה מועדון ומרפסת גג. חנוכת הבית התקיימה ביום 29.9.1969 בנוכחות הגב' רוז הלפרין, שבתרומתה הוקם המבנה.

בעת הבניה

בעת הבניה

חנוכת הבית, 29.6.1969 [משמאל: דני גפני, קלמן גבאי, הגב' רוז הלפרין (התורמת) ובעלה]

.

במקור, בקומה התחתונה היה רק האגף המערבי. בהמשך נבנה האגף המזרחי ושופץ האגף המערבי. כך הפך הבית, יחד עם המבנים שבקרבתו, לבית נעורים עבור בני הקיבוץ.

מאוחר יותר נסגרה מרפסת הגג ונוספו חללים למבנה וכל הקומפלקס של בית נעורים הפך לכיופון, אירוח כפרי שבניהול הקיבוץ.

בהמשך הושכר כל הקומפלקס למשטרה ושימש כבסיס למג"ב.

המבנה בשנת 2014 (צילום: צבי טרלובסקי)

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

9. חדר שומרות

[לפי השטח בשנת 2014: חדר קטן ("בטונדה") ממוקם בלב אזור גני הילדים]

המבנה בו שכן חדר השומרות (צילום: צבי טרלובסקי, 2014)

מתחילת הקיבוץ ועד שנות ה-80 הראשונות של המאה ה-20, הונהגה בבחן הלינה המשותפת. ילדי הקיבוץ היו מאורגנים בקבוצות גיל (לעתים הקבוצה כללה 2-3 שנתונים) ולכל קבוצה היה בית. בשעות אחר הצהרים הילדים בילו עם הוריהם בבית ההורים וכשהגיעה השעה ללכת לישון, ההורים השכיבו אותם בבית הילדים. במשך הלילה, שימשו 2 חברות כשומרות לילה (בתורנות שבועית). החברות ישבו בחדר השומרות, מכשיר אינטרקום אפשר להן לשמוע מה מתרחש בכל בית ילדים ומספר פעמים בכל לילה סיירו בבתים.

פורסם ב"במשלט" (עלון קיבוץ בחן), 1972

במקביל, 2 חברים (בתורנות שבועית) חמושים בכלי נשק, שמרו על הקיבוץ. מדי פעם ביקרו את השומרות ויחד איתן ערכו ארוחת לילה בחדר שומרות.

לעתים רחוקות, כשסידור העבודה לא הצליח לארגן 2 שומרות, חבר היה "שומרת לילה" וכמו כן, כאשר החברים ארגנו לחברות את "יום החברה" (יום בילוי מחוץ לקיבוץ לכל החברות), הם החליפו את החברות בכל המקומות בהם הן עבדו וגם בשמירת הלילה.

מנדה קריגר "שומרת לילה", ב"יום החברה" בשנת 1984. לידו, על הקיר, מכשיר האינטרקטום

חדר השומרות נדד מתחילת הקיבוץ בין מבנים שונים ומשכנו האחרון היה במבנה שבאזור הגנים.

בשנים הראשונות של שנות ה-80 של המאה ה-20 הוחלט על מעבר ללינה משפחתית. הקיבוץ המשיך לקיים את החינוך המשותף, הילדים המשיכו להיות מאורגנים לפי קבוצות גיל אך לנו בבית ההורים.

בהמשך שימש המבנה כמחסן חינוך, שסיפק לתלמידים עזרים לבית הספר וכן סיפק לגנים חומרים לפעילות החינוכית.

בעידן ההפרטה נסגר מחסן החינוך והמבנה שימש את חשב/ת השכר של הקיבוץ. לאחר מכן את משרד גני הילדים ששירתו את ילדי הקיבוץ וילדים מהסביבה. בהמשך את חשב הקהילה שלאחר ההפרדה הארגונית בין העסק לקהילה בקיבוץ, ניהל את העניינים הכספיים של הקהילה. כתוצאה מהצרכים המתפתחים של הגנים המבנה חזר לשמש את משרד גני הילדים עד אשר הקיבוץ סיים להפעיל את הגנים. מאז, שייך המבנה למבנים שהושכרו ל"מעגלים" לצורך הפעלה של גנים פרטיים.

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

10. מרפאה ישנה

[לפי השטח בשנת 2014: רח' תמר פינת רח' אורן]

המבנה בו שכנה המרפאה (צילום: צבי טרלובסקי, 2014)

בראשית הדרך פעלה המרפאה בשני חדרים שבאחד הצריפים (לפי השטח בשנת 2014: כלל הצריפים מאז הקמת הקיבוץ היו ממוקמים בשטח שנתחם ע"י רח' שקד מפינת אלון עד פינת זית, ורח' זית מפינת שקד עד פינת תאנה).

ביום 19.1.1962 התפרסמה ב"במשלט" (עלון קיבוץ בחן) הידיעה הבאה: "סוף סוף נחתם החוזה עם סולל בונה וביום שלישי הבא, נחתום עם המהנדסים והארכיטקטים שתכננו את בית התרבות לסמן את המקום וכך להתחיל בבניה. בנוסף יסומן מקומה של המרפאה, שבנייתה מתחילה ביחד…"

לכשהסתימה הבנייה, פעלה במקום המרפאה הכללית (אחות ורופאה). בהמשך הורחב המבנה ובתוספת פעלה בה מרפאת השיניים.

פורסם ב"במשלט" (עלון קיבוץ בחן), 27.1.1982 [עמוד 1 מתוך 3]

[עמוד 2 מתוך 3]

[עמוד 3 מתוך 3] [בתמונה, משמאל: יונית סירקוביץ', רינה אקסלרד, חנה מילמן, ד"ר אנה צוקרמן ז"ל]

כשהמקום לא סיפק יותר את הצרכים, נבנה לידו המבנה בו שוכנת עכשיו המרפאה הכללית ומרפאת השיניים. למבנה שהתפנה עברה הנהלת החשבונות, שגם היא פעלה בתחילת הדרך באחד הצריפים.

הכנסת מחשב להנהלת החשבונות, 3/1986 [מימין: נגה פרידמן, דורית טירם]

 לאחרונה הועברו למקום גם משרדי הקיבוץ, הפועלים שם בצמוד להנהלת החשבונות.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

11. חממה

[לפי השטח בשנת 2014: רח' רימון בואך רח' זית]

החממה, מראה חלקי

ב"גרנות", תשלובת חקלאית-תעשייתית אזורית, התקבלה בזמנו החלטה להקים פרויקט של חממות לגידול צמחים לייצוא, בטכנולוגיה מתקדמת ובכמויות גדולות. בפרויקט השתתפו 5 משקים המאוגדים ב"גרנות", ביניהם קיבוץ בחן. במרוצת הזמן החממות במשקים אלה, פרט לאחד, נסגרו. בבחן החממה נפתחה בשנת 1982 ופעלה עד שנת 2002.

בהמשך, מבנה החממה שימש לבסיס הקמתו של פארק "אוטופיה".

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מפת שטח

 

•••

 

 

 

 

 

 

 

לזכרם

אנו מזכירים את חברות וחברי בחן שהלכו לעולמם בהיותם חברים בקיבוץ. בסוף כל תצוגה בה החבר, בחייו, היה קשור לנושא המוצג – מוקדשת פסקה לזכרו.

יתכן שלא בכל רגע נתון מוזכרים באתר כל החברים שהלכו לעולמם.

 

.

ראול קרביץ ז"ל   23.8.1930-27.2.1978

בין יתר תחנות חייו, עבד ראול בנגריה.

מתוך הדברים שהתפרסמו בעלון הקיבוץ במלאות שנה לפטירתו:

ראול עלה ארצה בשנת 1968, כאשר עיקר דאגתו היתה נתונה להתאקלמות הילדים. לגביו, כאדם מבוגר שהיה רגיל לעצמאות כלכלית, קשה היה לו לפעמים לקבל מספר כללים עליהם מושתתים חיי שיתוף.

התברך ב"ידי זהב" וכל מעשה ידיו היה צריך להיות מושלם, כי אחרת לא היה שלם עם עצמו. במקביל לכל עיסוקיו, עסק גם בצילום.

 

 

.

חיים רוזנויין ז"ל   4.12.1942-16.4.1993

בין יתר תחנות חייו, עבד חיים במפעל "תחכום".

בצעירותו היה חיים חבר בתנועת "השומר הצעיר" בעיר הולדתו קורדובה (ארגנטינה). כאשר הגיע לגיל 17, התלבט חיים קשות וכך סיפר לבתו ענת: "מכיוון שבאתי ממשפחה ענייה ותרומתי לקיום היום-יומי היתה חשובה, הייתי צריך להחליט בין ללכת להכשרה ולהמשיך בדרך של 'השומר הצעיר' או להפרד ממנה ולעזור למשפחה להתקיים… החלטתי להפרד מהתנועה… לאחר הפרידה הכואבת, הקדשתי את עצמי לעבודה ובערב למדתי מכונאות בבי"ס תיכון מקצועי".

לחיים היתה תבונת כפיים וגישה טכנית, אך הוא התבלט בקיבוץ במעורבותו החברתית ומילא בו אין ספור תפקידים. על כך כתבה בחוברת הזיכרון שרה ברעם: "דברנו על כך שתתחיל להשתלב מחדש בחיים הציבוריים. רצינו אותך כשותף, כחבר, כאדם בעל ערכים, נבון, מתחשב, שקול והגיוני, מלא רצון טוב, אופטימי, מקובל על כולם, מוכן לעשות מאמצים למען אחרים ולגייס את כל כוחות הנפש".

 

 

.

זהבה גל ז"ל   18.6.1936-23.9.1990

בין יתר תחנות חייה, עבדה זהבה במחסן הבגדים.

זהבה סעדה את ניצה קרביץ ז"ל, והאחרונה כתבה בחוברת הזיכרון לזהבה: "…כמה סוודרים סרגת בהמתנות הארוכות כשליווית אותי לביקור אצל רופא?.. זוכרת כשאת טיפלת בי, במסירות, בחיבה, בחיוך… "אמי המאמצת" קראתי לך, ואת לקחת את התפקיד ברצינות. היה לי בית לאן ללכת, חברה עם מי לדבר. ותמיד מצאתי אותך בידיים מלאות עבודה, כמו הנמלה שאליה הולכים לשאול ויוצאים חכמים יותר. נכון – למדתי ממך כמה וכמה דברים שאותם אזקוף לזכותך. מה את יודעת – אפילו יש לי עדיין מתכונים לעוגות בכתב ידך! מי היה מאמין שפעם יהפכו למזכרת יקרה!"

 

 

.

לאה הדרי ז"ל   17.9.1932-5.2.2004

בין יתר תחנות חייה, עבדה לאה בהנהלת החשבונות.

לאה עסקה הרבה ביצירה וכך כתב חתנה, מנה סירקוביץ', בחוברת הזיכרון: "בחרתי לזכור את לאה דרך האומנות והיצירה. פרק זה בחייה שיקף נאמנה את המקוריות והכישרון בהם התברכה. לאה הצליחה ליצור לעצמה ולנו עולם יפה יותר, אסתטי יותר, דמיוני יותר.

ניטשה אמר: 'אנחנו זקוקים לאמנות כדי לא למות מן האמת'. עבור לאה האמנות לא היתה בריחה, אלא דרך להתמודד עם קשיים, דרך לחפש להביע את הצד האנושי והחם של החיים.

ז'אן קוקטו אמר: 'אמנות אינה דרך לבילוי זמן, כי אם כהונה'. לאה עשתה זאת עם כל הלב, בחוגים שהעבירה, בציורים על העץ, ברקמות, באמייל, בעיבוד נחושת ועד לרגע האחרון לא הפסיקה לחפש דרכים חדשות להפגנת היכולות הבלתי נדלות שלה".

 

 

.

אריה פרידמן ז"ל   1.12.1935-26.11.1997

בין יתר תחנת חייו, עבד אריה במפעל "תחכום".

אריה נולד בארגנטינה ועלה לארץ בשנת 1959 במסגרת גרעין עליה של תנועת "למרחב" שהגיע לקיבוץ בחן.

הגרעין נשלח להכשרה בקיבוץ גבעת חיים איחוד ושם הכיר את נגה, אתה חזר לבחן כעבור שנה, לאחר שנישאו. במשך השנים נולדו להם ארבעה בנים.

בבחן עבד בעיקר בפלחה ובכותנה. כאשר מפעל "תחכום" התחיל לפעול בקיבוץ, אריה עבד בו במחלקת האלקטרו-ארוזיה, עד שמחלתו מנעה את המשך עבודתו.

אריה עסק במחשבים בתקופה שלרובנו זה נראה כמדע בדיוני. הוא היה הרוח החיה מאחורי המחשוב של הנהלת החשבונות ומפעל "תחכום", הכשיר את העובדים ועסק יומיום בגיבוי המידע.

במשך השנים מילא תפקידים רבים בקיבוץ, ביניהם מרכז משק, מרכז ועדת שיכון ועוד.

 

 

.

שובל קדר ז"ל   14.10.1942-21.5.2011

בין יתר תחנות חייה, עבדה שובל בסדנת האמנויות.

שובל, בוגרת תנועת "למרחב" מארגנטינה, הגיעה לבחן עם יוסי, עמו התחתנה בשנת 1963 לקראת עלייתם ארצה.

היא למדה בקורס השנתי להכשרת מטפלות לגיל הרך ב"אורנים"-בית מדרש למורים ולגננות ועסקה בחינוך במשך שנים רבות.

במקביל עסקה ביצירה בתחומים רבים כגון קרמיקה, פסיפס, ויטראז', נחושת, ציור על עץ ועוד. כמו כן, עסקה ביצירת הקישוטים והתפאורות לחגים ולאירועים בקיבוץ.

המשפחה היתה בשבילה הדבר החשוב ביותר והם כתבו בספר שהוציאו לאור לזכרה: … חג שבועות שנחגג לא מכבר הזכיר את הימים בהם היית עסוקה מבוקר עד לילה בהכנת הקישוטים לחגי הקיבוץ. לילות ירח מלא מזכירים את הטיולים הליליים אתך כשהיינו קטנים. אפילו העוגות שמאיה התחילה לאפות מזכירות אותך למרות שאת הקסם שהכנסת בתבשיליך לא נוכל להחזיר. לאן שלא נפנה את מבטנו, בין אם זה בביתנו, במדרכות הקיבוץ או בשבילי השדות שמסביבו, תמיד יופיע קצהו של חוט זיכרון אשר יוביל בסופו אליך…

 

 

.

פלורה ברן ז"ל   18.4.1941-5.4.2006

בין יתר תחנות חייה, עבדה פלורה במחסן הבגדים.

נולדה באורוגוואי ובשנת 1966 עלתה לארץ יחד עם משפחתה, לקיבוץ עין השלושה.

ארנון ברן הכיר את פלורה במהלך ביקור בעין השלושה ובעקבות הקשר ביניהם, עברה פלורה לבחן בשנת 1968.

בשנת 1969 הם נישאו וב-1971 נולדו בנותיהם התאומות, יפעת ואיילת.

למעט תקופת מה בה עבדה פלורה בחדר האוכל, רוב שנותיה בבחן עבדה במחסן הבגדים ובמחסן הילדים. במשך תקופה ממושכת, היתה פלורה אחראית לרכישת נעליים עבור הילדים.

 

 

.

מנחם צ'ייט ז"ל  14.2.1937-30.6.2002

בין יתר תחנות חייו, עבד מנחם בפרדס ובחממה.

על התקופה הזאת כתב שלמה הלפר בחוברת לזכרו של מנחם: "באותם השנים הפרדס נקלע למצב שהיו צריכים לבצע ניתוח עמוק כדי להציל אותו מקריסה, והנה כאן התגלה מנחם הבולדוזר, המוביל תהליך של שיקום, ובהצלחה. לאחר כמה פעולות הבאת את הפרדס למצב של פריחה".

באותה חוברת כתבה נורית רוזנויין, בין היתר: "…ראינו את הידרדרותך בשנים האחרונות והיינו רוצים לזכור אותך כמנחם / האדם האוהב טבע / האדם העובד במטעים ובחממה / האדם שמילא תפקידים רבים / האדם שלמד היסטוריה, ספרות, תנ"ך / האדם שאהב את הזולת / האדם-חבר".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴