המושך בחוטים

 

 

 

 

 

תערוכה שהוצגה בקיבוץ בחן במלאת שלושים לפטירתו של מנדה קריגר ז"ל

 

 

 

 

 

ה מ ו ש ך   ב ח ו ט י ם

מקור השם "אלתור" בעברית הוא חיבור של המילים בארמית "אל" ("על") וְ"אתר", כלומר: "על המקום". מהותו של האלתור היא המצאה וחשיבה מהירה, תוך כדי ביצוע.

מנדה קריגר ז"ל (27/01/2018 – 16/08/1936), התברך בתבונת כפיים וביכולת אלתור, והדבר בא לידי ביטוי בכל מקום בו הוא עבד. אך הוא ניחן לא רק בידיים טובות אלא גם בלב רחב ונהג לעזור לאחרים, לסייע, לתקן, להרכיב – הכל תוך אלתור פתרונות בעלויות נמוכות.

ברם, פעילותו של מנדה לא התמקדה רק באלתור והיא כללה גם יצירה של דברים מוחשיים למען ילדי בחן. הכל התחיל בשנת 1966, כאשר מלאה שנה לבנו הבכור נמרוד. מנדה, בעזרת חברים נוספים, בנה קרוסלה לחצר בית התינוקות, הקרוסלה הראשונה בחצרות בתי הילדים בבחן. בפעולה זו מנדה הצטרף, במודע או שלא, למסורת עתיקת ימים בתנועה הקיבוצית. לאור התפישה החינוכית שילדים צריכים צעצועים וחפצים שיתווכו בינם לבין החברה בה הם חיים, נוצר הצורך לספק צעצועים ומשחקים מתאימים לבתי הילדים. ייצור עצמי של צעצועים בקיבוצים הנה תופעה רחבה שקיימת באופן ממוסד משנות ה-30 של המאה ה-20 והיא נמשכה כמעט בכל קיבוץ בכל תקופה.

מנדה בנה צעצועים ומתקנים רבים ובמחצית שנות ה-80 של המאה ה-20 הוא התרכז בפרויקט גדול, בניית לונה-פארק. אין בן/בת בחן שגדל כאן באותן שנים שאינו זוכר את חוויותיו ב"מנדהלנד" בכל יום עצמאות, על הדשא הגדול ליד חדר האוכל.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 עבדו מספר חברי בחן, ביניהם גם מנדה, במפעל גת שבקיבוץ גבעת חיים מאוחד. שם הוא הכיר את דוד בן-שלום ז"ל (נפטר בשנת 1990), המוכר יותר בכינויו הונזו. הונזו היה הידוע, הפעיל והמשפיע ביותר בין הבובנאים הקיבוציים. הבובטרון של גבעת חיים, שמאחוריו עמד הונזו, פעל במשך כ-50 שנה והיה מפעל חייו. מנדה למד ממנו את המלאכה, גייס חברים בבחן והקים את "מנדהטרון", כשחלק מהבובות הוא יצר בעצמו.

תערוכה זו אינה מתימרת להיות רטרוספקטיבה של עשייתו של מנדה אלא רק מבט חטוף על כמה פריטים מתוך הדברים שיצר למען ילדי בחן, יצירה המהווה חלק מתרבות המקום.

האלתור מתבצע באופן ספונטני, לעומת היצירה בה מתרחש תהליך מורכב בעל ערך סובייקטיבי. האם כיסא שהוכן על-ידי נגר הוא יצירה? לשאלה זו ניתנו כמה וכמה תשובות. קשה לקבוע מהי יצירה ומה אינה יצירה, משום שהמאפיין הבולט ביותר של היצירה הוא הסובייקטיביות- היוצר קשור ליצירה באופן נפשי כלשהו, כך שהיצירה מייצגת חלק בלתי נפרד מעולמו של היוצר. רק לעתים נדירות ניתן להפריד באופן מוחלט בין היצירה לבין היוצר שלה.

הדברים שמנדה יצר למען ילדי בחן משקפים את עולמו הפנימי, עולם שמעטים -אם בכלל- הצליחו להכיר ועבור רובנו הוא נשאר חידה.

מוצגות כאן מספר מריונטות, בובות דוממות בעלות פנים שאינם משתנים. כאילו ממתינות למנדה, שימשוך בחוטים ויפיח בהן חיים, שיעביר לנו הצופים תחושה שהבובות הן בשר ודם, חיות, מתאהבות, מתות…

מנדה עלה לארץ, לקיבוץ בחן, בשנת 1959 במסגרת גרעין של תנועת "למרחב". בשנת 1950, בהיותו נער בארגנטינה, קנה מנדה לעצמו מפוחית פה. אל אף שמעולם לא למד מוזיקה הוא היטיב לנגן בה. המשורר מיכאיל ואסילייביץ' איסאקובסקי כתב: כָּל תְּנוּעָה כְּבָר בַּחֹשֶךְ נָדַמָּה / אֵין שוּם אוֹר, אֵין שוּם קוֹל בַּדְמָמָה /  רַק שוֹמְעִים שֶבַּדֶּרֶךְ אֵי שָמָּה / תְּשוֹטֵט מַפּוּחִית יְתוֹמָה.

צבי טרלובסקי

 

 

 

 

 

 

 

 

∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴∴